1399
חימשיה אבאזאסדזה
השם מתחיל. אציל גאורגי נלחם בפולשי טימור ומקבל אדמות מן הכתר. הסיומת -שווילי, בנו של, תישא את השם הלאה 625 שנה.
הסיפור שלנו
שם שהאדמה נושאת כבר 625 שנה. מרתף שמשפחתנו שומרת עליו זה 35 שנה.
מחימשיה של 1399 ועד הקוורי שנחתם אתמול.
שמן על בד · פטריארך משפחת חימשיאשווילי בלבוש צ׳וחה ובחגורת כסף לכדורים
קו שמעולם לא נשבר
1755–1815
סלים ביי
הענף האג׳ארי של המשפחה הופך לדרבייז, אדוני העמקים תחת השלטון העות׳מאני. סלים ביי כמעט מאחד את כל גאורגיה העות׳מאנית, עד שנתפס ונערף בטירת חיחאני ב־3 ביוני 1815. השם נותר באדמה.
1878
שיבתו של שריפ ביי
אג׳ארה שבה ומתאחדת עם גאורגיה. שריפ חימשיאשווילי עובר לצד הרוסי בשנים 1877–78, מתנצר לנצרות האורתודוקסית ב־1883, ומוביל את המשלחת לטיפליס המציינת את שיבת האזור. הפרק הציבורי האחרון של השושלת. המשפחה נשארה.
1991
המרתף נפתח
אל תוך חוסר הוודאות של שנותיה הראשונות של גאורגיה העצמאית, משפחתנו נוטעת את גפניה המסחריים הראשונים בבוקנארי, מחוז קובולטי, חוף אג׳ארה. לא משום שהשעה הייתה טובה. משום שזו הייתה השעה הנכונה לחזור אל האדמה.
2012
כרם ההרים
אנו נוטעים את הכרם השני בניגאזאולי, 850 מטר מעל פני הים. ניגאזאולי הייתה המעוז האבהי של שושלת חימשיאשווילי. גידלנו יין על אדמתנו שלנו.
2016
הכרת הכנסייה
הארכיפרכיה האורתודוקסית של באטומי ולאזטי מעניקה לנו את פרס הכרם המשפחתי הטוב ביותר. ב־1883 שריפ ביי נטבל אל הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית; מאה שלושים ושלוש שנים אחר כך, הכנסייה של אותו אזור עצמו מכירה במרתף הזה. בגאורגיה, היין קדוש. באג׳ארה, לאחר שלוש מאות שנה של שלטון עות׳מאני, הכרתה של הכנסייה היא משפט שלם.
2017
עשרים וחמישה קוורי
אנו בונים את המרתף. עשרים וחמישה כלי חרס הקבורים באדמה. עשרה טון יין בכל שנה. בלי קיצורי דרך. בלי גודל. מגבלה מכוונת.
היום
מה שממשיך
צוליקאורי, ספראווי, אלדסטורי, צ׳חאוורי, רקצ׳יטלי, תאוקוורי, צ׳אצ׳ה. שישה זנים, רוח אחת, משפחה אחת. העבודה לא השתנתה, משום שהאדמה לא השתנתה.
מה שמחזיק
מורשת שלא נקטעה
625 שנה נושא השם הזה באדמה הזו. 35 שנה למרתף הזה. המסורת אינה מבויימת. היא פשוט ממשיכה.
עבודה שמעמידה איכות ראשונה
עשרה טון בשנה אינה מחסור שיווקי. זהו הנפח שבו אפשר לפקוח עין אישית על כל מנה, מן הבציר ועד החתימה.
הכנסת אורחים גאורגית אמיתית
סופרה (הסעודה הטקסית) אינה מופע. היא טקס. כשאתה בא לבקר, אינך לקוח. אתה אורח בשולחן המשפחה.
המבצר · אג׳ארה
במקום שבו פעם משל בֵּיי על העמק, היום המשפחה נוטעת את הגפן.
היין שבא מן האדמה אינו שייך לאיש. אנחנו רק שומריו למשך זמן.
— משפחת חימשיאשווילי